החלטה בתיק בש"פ 3352/05

א.        זו בקשה להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, בגדרה מתבקש בית המשפט להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 16.4.2005, או עד למתן פסק הדין בת"פ 3015/04 בבית המשפט המחוזי בחיפה.

ב.        כתב האישום שהוגש נגד המשיב ביום 18.1.2004, כולל שישה אישומים. על פי האישום הראשון, ביום 31.12.2003, שעה שהגיע לדיון במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגדו בבית-משפט השלום בחיפה, קרא המשיב לעבר המתלונן באותו הליך: "אתה נמצא פה? אני אחתוך אותך לחתיכות". יתר חמשת האישומים בכתב האישום עניינם עבירות אלימות במשפחת המשיב, משפחה מוכת גורל. נטען, בין היתר, כמפורט גם בהחלטת השופטת חיות מיום 10.1.05, כי ביום 30.12.2003 הכה המשיב את אשתו (להלן: המתלוננת, שבינתיים הלכה לעולמה) באגרופיו ובאמצעות נעל, וכן משך בשערותיה באופן שגרם לתלישתן. משהגיע למקום בנם של המשיב והמתלוננת, שהוזעק על ידי אחותו הקטינה, יצא המשיב מן הבית ובידו חרב, הצמיד את החרב לצווארו של הבן, וכן שבר באמצעותה את שמשת החלון הקדמי ברכבו של הבן שעה שהמתלוננת ישבה בתוכו. עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך חודש דצמבר 2003 תקף המשיב את המתלוננת מספר פעמים ואיים עליה כי יהרוג אותה אם תפנה למשטרה. כמו כן נטען, כי במהלך חודש יוני 1999 תקף המשיב את בתו הקטינה בכך שסחב אותה בשערותיה, סטר לה, נשך אותה בידה והכה בה בשוט, וכי במהלך השנים 2003 ו-2004 תקף את בתו זו מספר פעמים, בין היתר באמצעות כיסא. המשיב מואשם עוד כי נהג לתקוף את בנו הנזכר בעת שהיה קטין באמצעות מקל, אבן ושוט, באופן שגרם לפציעתו ואף נהג להצמיד לגופו סכין מטבח. לבסוף נטען בכתב האישום כי המשיב נהג לתקוף שני בנים נוספים שלו, אחד מהם סובל מפיגור והשני הלך בינתיים לעולמו, בין היתר, באמצעות מקל ומברג.

           כתב האישום מייחס למשיב עבירות של הדחה בעדות, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד, שלוש עבירות של איומים, שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, חבלה במזיד לרכב, שלוש עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע, שלוש עבירות של תקיפת קטין, ועבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט בקשה למעצר עד תום ההליכים. הבקשה נסמכה על הסכנה הנשקפת מן המשיב למתלוננים בתיק, בעיקר לבני משפחתו, כמו גם על החשש לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי שפיטה.

ג.        ביום 3.2.2004 הורה בית המשפט המחוזי (השופט גריל) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בקבעו כי מתקיימים בעניינו ראיות לכאורה, עילת מעצר, חשש לשיבוש הליכי משפט וחזקת מסוכנות שלא הופרכה. בהתייחסו לתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב, קבע בית המשפט כי חלופת המעצר שהוצעה אין בה מענה הולם למסוכנות המשיב.

ד.        לקראת חלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, ומשמשפטו של המשיב טרם הסתיים, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה ראשונה להארכת המעצר. בבקשה צוין כי עד לאותו מועד העידו כעשרה מתוך עשרים ואחד עדי התביעה המפורטים בכתב האישום, כי ישיבת הוכחות אחת בוטלה לבקשת המשיב בשל פטירת המתלוננת, וכי בישיבה שהתקיימה לאחר מכן טען המשיב כי יש לתקן עקב כך את כתב האישום, דבר שגרם לדחייה נוספת בשמיעת ההוכחות. עוד נטען כי מועד הדיון נדחה מספר פעמים לבקשתו של בא-כוח המשיב, וכי פעם אחת הופסק הדיון לאחר שהמשיב התפרץ כלפי בנו בעת שהעיד, ופגע במהלכו התקין של הדיון. בסופו של דבר, הורה בית-המשפט (השופט עדיאל) ביום 21.10.2004, בהסכמת בא-כוח המשיב, על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

ה.        לקראת תום תקופת ההארכה הראשונה, ומשמשפטו של המשיב טרם הסתיים, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה שנייה להארכת המעצר. בבקשה צוין כי במהלך תקופת ההארכה הראשונה נדחתה ישיבה שנקבעה ליום 25.11.2004 מסיבות התלויות בבית-המשפט, והתיק נקבע לדיון  ליום 7.12.2004. במועד זה הודיע המשיב כי אינו מעוניין עוד להיות מיוצג על-ידי בא-כוחו דאז, ובנסיבות אלה, נעתר בית-המשפט לבקשת עורך-הדין לשחררו מן הייצוג, והורה לסניגוריה הציבורית לייצג את המשיב. בעקבות כך בוטלו מועדי הדיון שנקבעו ליום 7.12.2004 וליום 9.12.2004 והתיק נקבע לתזכורת ליום 19.1.2005. המשיב מצידו הצהיר בפני בית-משפט קמא באותו שלב על הסכמתו להארכת המעצר, אם זו תידרש, אך חזר בו מהסכמה זו. בסופו של יום קיבל בית משפט זה (השופטת חיות) את בקשת המבקשת בבש"פ 11532/04 ביום 10.1.2005 והאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

ו.        השתלשלות העניינים במהלך תקופת ההארכה השנייה פורטה בבקשה הנוכחית וזו תמציתה: התיק נקבע כאמור לתזכורת ליום 19.1.2005. במועד זה הודיע המשיב כי אינו רוצה עוד להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית, ובנסיבות אלה שוחררה הסניגוריה הציבורית מייצוג בתיק, ובית המשפט קבע מועד לתזכורת נוספת ליום 3.2.2005. באותו יום טען המשיב כי הוא מבקש לשכור את שירותיו של סניגור פרטי. בית המשפט הורה לעורך-הדין שייצג את המשיב בעבר, להמציא את חומר החקירה למשיב, וקבע שלוש ישיבות הוכחות לחודש מרץ 2005. ביום 15.3.2005 התייצבו לישיבת ההוכחות ארבעה עדי תביעה, אך המשיב התייצב ללא ייצוג, וסירב לקבל את חומר החקירה מעורך-הדין. כמו כן, טען המשיב כי אינו חש בטוב וניסה לצאת מהאולם. בית המשפט ביטל את ישיבת ההוכחות של אותו יום ושל יום המחרת וקבע ישיבת הוכחות נוספת ליום 24.3.2005. ישיבה זו בוטלה מטעמי בית המשפט. התיק נקבע לתזכורת ליום 28.3.05, ובדיון נקבעו שלושה מועדי הוכחות: 20.6.2005, 4.7.2005, וה-6.7.2005.

ז.        המבקשת טוענת, כי למשיב מסוכנות כלפי המתלוננים וכן, כי קיים חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי משפט נוכח האימה שמטיל המשיב על ילדיו המתלוננים, וכי העיכובים בתיק נבעו מהתנהלות המשיב. בנוסף, מציינת המבקשת כי כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה של ששה עשר חודשים, אשר נגזר עליו בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 14.3.2001 בת"פ 368/98, ושיהיה בר הפעלה אם יורשע בעבירות האלימות המיוחסות לו.

ח.        בדיון ציינה עוד באת כוח המדינה, כי שלושת מועדי ההוכחות שנקבעו כאמור לעיל אמורים להספיק, לדעת הפרקליטות, לסיום ההוכחות, לרבות פרשת ההגנה, שכן המדובר בעדות ילדי המשיב, וכן בעדים קצרים. המשיב - שייצג עצמו - טען לשירות צבאי כלוחם ביחידה מובחרת ולפעילות ציבורית, הכחיש מכל וכל את המיוחס לו בכתב האישום, וטען כי עם אחד מבניו העומד להעיד נגדו יש לו מערכת יחסים קשה המבוססת על אכזבתו מהישגי בנו אל מול משאלות בנו לכספים. כן ביקש כי תישקל חלופת מעצר של שהות בבית אחותו בדאלית אל-כרמל.

ט.        סבורני כי אין מנוס מהארכת המעצר. המדובר בעבירות לכאוריות קשות, תוך כדי שחרב מאסר על תנאי מונפת מעל לראשו של המשיב. אי אפשר לשלול את החשש למסוכנות ולהשפעה על עדים פוטנציאליים מבני המשפחה, נוכח ההשתלשלות שתוארה. איני רואה לעת הזאת כי חלופה תהא במקומה. ואולם, הואיל והמדובר בהארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62, יש לנסות להבטיח ככל הניתן כי המשפט יסתיים בתוך הארכה זו; כיום הדבר מוטל בספק, על פי המועדים שנקבעו, בכל הרצון הטוב של בית המשפט וכן התביעה. הערכה כי כל עדי התביעה יגיעו באותם שלושה מועדים וחקירותיהם יסתיימו וכן פרשת ההגנה - דומני שהיא אופטימית. לפיכך על התביעה לפנות לבית המשפט המחוזי ולנסות לקבל מועדים נוספים בתקופת ההארכה, קרי, לפני מחצית יולי 2005. אני ער לכך שכיום אין המשיב מיוצג, וכי תהפוכות הייצוג גרמו במידה רבה להימשכות ההליך; טוב יעשה המשיב אם ימצא לו ייצוג שיתן בו אמון, בתיק טעון כל כך. בנתון לאמור, מוארך מעצרו של המשיב החל מיום 16.4.05 ב-90 יום או עד להכרעת הדין בתיק.

           ניתנה היום, ג' בניסן תשס"ה (12.4.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: